מדוע קרניזים ופרטי קצה-גג עפים ומתנתקים?

מתכננים או בונים בית חדש ומודרני ומעוניינים שפרטי הקצה יעשו ויורכבו בצורה בטוחה ? אם כך,
כדאי שתחשבו ותתכננו היטב את פרטי-הביצוע של הקרניז, הקופינגים, הפינות המיוחדות של הגג
ושל קצוות הבניין.

לאורך תקופה לא קצרה בחנתי ובדקתי פרויקטים, נזקים וראיתי כשלים רבים שחלקם גרם לנזקים
לצד ג' ורכוש. מצאתי לנכון לשתף אתכם במסקנותיי כדי, שלא נדון חלילה במקרה בו הנזק יהיה שלא
נדע נזקי-גוף . מצאתי סיבות שעם קצת מודעות, תרגול ואחריות יהיה ניתן לחסוך תופעות מסוכנות
שיכולות להיגרם עכב התנתקות אלמנטים מבניין

מהן הסיבות ?

חשוב לדעת שכאשר מדברים על פרט קצה בבניין זה אלמנט, שבינו ובין הבניין, נוצרים כמעט תמיד
רווחים. הרווח יכול להיות גדול כמו צינור בבולנוייזים- מעוגלים או רווח קטן יחסית מתחת לפלשונג ,
שמורכב על גג פנל סטנדרטי.

בכל מצב נקודות הכשל יכולות להיות אחת או יותר מהסיבות הבאות:

• אין איטום בין האלמנטים ורוח חודרת לחלל שבין הקרניז לבניין או לגג.
• שימוש בפרטי ביצוע של פלשונגים עשויים מפחים דקים ושאינם מכופפים נכון .
• חוסר בפלשונגים וחוסר בחומרי אטימה.
• שימוש בחומרי-אטימה ובברגים לא נכונים .
• חפייה לא מספיקה בין האלמנטים.
• אלמנטים שעשויים מחומרי פלדה ואלומיניום לא מתאימים כמו למשל חומרים חלשים או
• דקים או קפיציים .

מה הקשר בין לחץ וכח ?

הרוח שתנשב ותחדור דרך הרווח שנותר בזמן ההרכבה או בפתח שנוצר מבליה או בהתנתקות
אלמנט תיצור כח מאונך לקירות של החלל הפנימי שבין פרט הקצה / הקרניז לבין הבניין או לגג. הכח
יגבר ככל שהרוח תגבר וייווצר כח הפועל מתוך החלל הפנימי שמתחת לפרט הקצה והקרניז החוצה
כח שירצה לנתק את הקרניז ממקומו .
מטרת המאמר להביא אותך הקורא למודעות שיש למנוע שיתקיימו תנאים שכח כזה שפועל מביפנים
החוצה יתפתח.

סימנים מקדימים ?

לא תמיד הקרניז יתנתק בחורף, ברוח הראשונה או יחכה לרוח סערה ולרוב ניתן לאתר את הכשל
הזה מוקדם לאירוע ובמסגרת פעולות האחזקה והתחזוקה המונעת בו מחויב כל בעל מבנה על פי
תקן ישראלי 1525 תחזוקת בניינים לחלקיו.
כשל כזה ניתן לאיתור מוקדם במסגרת בדיקה תקופתית במועדים על פי הנחיות התקן הישראלי פעם בשנה ע"י הממונה ופעם בחמש שנים עי מהנדס.

ליקויים שיתגלו במהלך בדיקות אלו יש להביא בפני המהנדס האחראי ולקבל את הנחיותיו לביצוע.
אז מה נוכל לראות כסימן מקדים ? סימן מקדים יכול להיות רווח שנוצר ונראה בבירור בעין, חלק
שנשר , ברגים רופפים, ברגים "שקפצו" ממקומם , פלשונג קטן שזז או התנתק, מכסה חסר בדופן ,
שקיעה של אלמנט שיתכן והתמלא בכובד המים שחדרו וכד'…

מה הסיבות השכיחות לכשלים אלו ואיך נמנעים מהם ?

כאמור, הסיבה הראשונה להתנתקות היא בכח הרוח שחדרה במרווח ויצרה כח שלחץ מבפנים
החוצה וניתק מעליו את ה"מכסה". אי לכך, הדבר הראשון לעשות יהיה לדאוג, שהמרווחים יישארו
סגורים וזאת ניתן לעשות באמצעות פלשונגים, חומרי-אטימה נכונים ומתאימים תוך כדי שימוש נכון
במסמרות וברגים.

סיבה שניה: אני מוצא אצל מרבית מהקבלנים ו/או העוסקים כיום במלאכה זו, בורות רבה בידע הנוגע
לברגים ומוצרי איטום המתאימים לפחים דקי דופן. חוסר הידע הזה לרוב מביא את הקבלנים לבחור
לא נכון בכל מה שנוגע לברגים ואיטום .
אישית, אני נוטה תמיד להמליץ על שימוש במסמרות / ניטים במקום ברגים ,אמנם מסמרות זה קצת
יותר יקר אבל הרבה יותר טוב ויותר בטוח לעתיד. כמו גם שהמסמרות מיוצרות פה בישראל בחברת
אורניט מוצר כחול-לבן מתפארת התעשייה הקיבוצית שבעוטף עזה.
שימרו על הכלל ש: חיבורי פחים דקים נעשים בברגים לא קודחים !

סיבה שלישית: פרטי הקצה מוגבלים באורך של המכונה ממנה מיצרים את החלק. יש לשים דגש
באופן שמחברים בין החלקים יש להשתמש בשטחי חפיפה גדולים עד כמה שניתן, שיטת זכר-
נקבה, שיטת המחבר הסמוי ושימוש נכון של מסטיק וחומר הדבקה ואטימה איכותי בין החלקים.

סיבה רביעית: אני מוצא בהרבה מאד כשלים שוליי-פח שאינם רחבים מספיק , הניסיון למזער את
החומר משאיר למרכיב מעט מאד "בשר" כך שהבורג או המסמרה מקובעים לרוב על השוליים
הצרים של החומר סיבה מאד שכיחה לכשל מה גם, שהמרווחים הקטנים של הבורג משולי החומר
הם בניגוד לתקן הישראלי.

סיבה חמישית: תשתית לפרטי הקצה והפלשונגים:
פרטי הקצה מקובעים על פי רוב על אלמנט מבטון או אלמנט לסיכוך-גג כמו פנל או פח איסכורית.: על
המבצע להקפיד לחבר פלשונגים לתשתית העשויה מפרופילים בעובי של 0.2 מ"מ לפחות. זוויתנים,
שמקובעים לקירות בטון, יקובעו במרווחים קטנים של 600 מ"מ ועפ"י הנחיות המהנדס ועובי החומר
לא יפחת כאמור מ0.2 מ"מ.

לסיכום ?

כדי שקרניזים ופרטי קצה יישארו במקומם ויעמדו בכוחות הרוח והשפעתה, נשמור על כמה כללים
בסיסיים:
נתכנן מראש את הביצוע עם חומרים , ברגים ואמצעי אטימה טובים ואיכותיים.
לא נחסוך בשלב התכנון ובשלב הייצור נשתמש ונשלב שיטות מתקדמות של זכר- נקבה, חפייה
גדולה, קיפולים בקצוות.
נשתמש בחומר חזק ועבה.
נדאג לסגירה של כל רווח , חור או פתח ממנו יכולה הרוח לחדור לחלל או למרווח.
נשמור על ביקורות ותחזוקה נאותה, לא נדחה טיפולים ולא נזלזל בסימנים או בתחילתו של כשל.

במאמר זה לא דנתי בהשפעות איכות חומר הגלם, אני מבקש לצאת מהנחה שהחומרים המיושמים הם אלו שאושרו עי מהנדס המזמין והמפקח ואינם נחותים מדרישות תק"י.

הכותב הוא : ארנון כפיר-מהנדס ,מומחה בתחום סיכוך גגות ומעטפת בבניינים , עורך בוררויות
הנדסיות וחוות דעת מקצועיות לבית המשפט , רשום ברשימת מומחי- ביהמ"ש .

קראו גם על: אלוקובנד